הגדרה ודוגמאות של האנשה

הגדרה אישית: כאשר המחבר נותן מאפיינים דמויי אדם לאובייקטים לא אנושיים או לרעיונות מופשטים.

הגדרת אישיות

העתק את הדוגמה הזו — אוֹ — צור לוח סיפור משלך

אפשרויות נוספות

הַאֲנָשָׁה

האנשה מתרחשת כאשר מחבר נותן תכונות דמויות אנושיות לאובייקט דומם, בעל חיים, כוח טבעי או רעיון מופשט. זוהי דמות דיבור, וניתן להשתמש בה כדי לפשט או להכיר נושא או רעיון מורכב, או כדוגמה לאירוניה בסיפור. האנשה משמשת בעיקר לגבי רעיון מופשט עם רגשות כמו אהבה, שנאה וקנאה, ובתופעות טבע כמו מוות, לידה וסערות. זה יכול לשמש גם למטרות הומוריסטיות, כמו באגדות של איזופוס, כולל "הצב והארנב". בסיפור זה, הצב לומד ש"איטי ויציב מנצח במירוץ" נגד הארנבת; בינתיים, האגו של הארנב גורם לו להפסיד את המירוץ אל הזוחל הנע באיטיות. האנשה נמצאת בדרך כלל בשירה ובסיפורת, והיא יכולה להיות שימושית ביותר להסברת נושאים מסובכים לילדים. ניתן להשתמש באנשה גם כדי ליצור מאפיינים המשקפים תפאורה או מצב רוח בסיפור, או ליצור סמל חשוב, כמו תיאור שיח הוורדים הגדל מחוץ לדלת הכלא במכתב הארגמן מאת נתנאל הות'ורן.

צור Storyboard משלך

נסה את זה בחינם!

דוגמאות בולטות בספרות

שאלות נפוצות על הגדרה ודוגמאות של האנשה

מהי האנשה בספרות?

האנשה היא אמצעי ספרותי שבו תכונות אנושיות מוענקות לחיות, חפצים או רעיונות. זה עוזר לקוראים להתחבר עם אלמנטים שאינם אנושיים על ידי הפיכתם למוחשיים יותר וצלולים יותר.

איך מלמדים אנשה לתלמידים?

כדי ללמד האנשה, התחילו בשיתוף דוגמאות מסיפורים או משירים, ואז בקשו מהתלמידים ליצור משפטים שמעניקים תכונות אנושיות לאובייקטים יומיומיים. השתמשו בחזותיים ועודדו יצירתיות להבנה טובה יותר.

למה האנשה חשובה בכתיבה?

האנשה מוסיפה רגש, דמיון ועומק לכתיבה. היא עוזרת לקוראים לדמיין סצנות ולהתחבר לרעיונות או אובייקטים בצורה משמעותית יותר.

אפשר לתת דוגמאות להאנשה?

דוגמאות להאנשה כוללות: "הרוח לחשה בין העצים" ו"השעון המעורר צעק עלי להתעורר". דוגמאות אלה מראות דברים שאינם אנושיים שמתנהגים כמו בני אדם.

מה ההבדל בין האנשה למטאפורה?

האנשה נותנת תכונות אנושיות לדברים שאינם בני אדם, בעוד שמטאפורה משווה בין שני דברים שאינם קשורים באופן ישיר. לדוגמה, באנשה: "השמש חייכה". במטאפורה: "הזמן הוא גנב".